Sunday, August 17, 2008

ירושה

יש דברים שעוברים בירושה מאב לבן

כלֵי עבודה, צבע עיניים, שיער, קול

גערת כעס. כאשר ילדַי אינם מקשיבים

לי יוצא בן-קול מפי, מחריד ומהדהד

עד הר סיני "עם-קשה-עורף!"

גם מאמא ירשתי מתכון עוגת גבינה,

ליטוף לילד עצוב, יכולת ניתוח לוגי

והיכולת לחתוך דברי הבל באבחת לשון.

חוש הומור משופשף אך במצב טוב הגיע מאביה, ביקורתיות מפותחת מדי מאמהּ.

אל נחלת אבותַי סיפחתי חיוך שראיתי בטלוויזיה,

שיטת פיוס מסיפור קצר, ציניות סופנית מנשיכת האיש שנשך כלב.

כאשר אני מקשיב לילדַי, אני מרגיש את המחלה נסוגה.

אולי עוד אתחזק ואמציא מתכונים משלי.

בעזרת ה' אולי עוד אהיה צדיק.

Friday, May 30, 2008

Lying in מיטת סדום

ק קט קטג קטגור קטגוריות
נמיין את כולם, נכניס לתיבות
הנה מטתו של סדום
כולנו עומדים סביב לה
כולנו אחוזי מידות, מלומדי אוניברסיטה
איש לשונו על חרצובו מפחד להיות


A long time ago I read a series of midrashim about S'dom, a Rabbinic effort to understand what exactly was their sin. One of them says there was one "guest bed" in s'dom; if the guest was too long, he was trimmed to fit, and if he was too short, he was stretched to fit. The image of the guest bed of S'dom has haunted me ever since. How often do you feel you are being invited to lie in it? How often do you try to invite someone else to have a go?

Sunday, February 17, 2008

Getting lost ללכת לאיבוד

אני תמיד הולך לאיבוד במוזיאונים ובספרי שירה
מלים שאינני מבין, חפצים שאינני מזהה, ציורים שאין בהם תמונה
התקמצנתי לשלם על מדריך צמוד או אפילו מוקלט
אלך לי אל חנות המוזיאון או אל סידור התפילה
אקח לי משהו שיש לו תג מחיר, או לפחות מנגינה


I am a bit ambivalent about poetry, that is to some extent what this one is about.
A lot of poetry leaves me unmoved, or at least uncomprehending.
But I still occasionally look through poetry books, or at the literature page in the newspaper.
Sometimes there is one that touches my soul, which seemed similar to my experience in museums, where I am usually overstimulated by too many things to see, and if I don't focus on one or two exhibits, end up with nothing but a headache for my troubles.
I wrote this one getting ready to give a d'var torah, it wrote itself during my long walk to work. The words just came into mind, I did very little editing on it afterwards. I did consider adding another line to rhyme with the one about the guide, since the rest of the poem rhymes, but after consulting with my brother decided it works just fine the way it is.